חשוב ביותר לבצע בדיקות עיניים שגרתיות ולא להגיע לרופא רק כאשר מופיעים סימני מחלה.
עין עצלה הינו מצב אסימפטומטי, כלומר הילד אינו מרגיש בליקוי הראייתי ואינו מודע לכך שיש לו עין חלשה ולכן הוא אינו יכול להתלונן על בעיה כלשהי בעיניים .עין עצלה הינה לרוב מצב סמוי : הילד אינו מתלונן וגם ההורים לא יכולים לזהות שקיימת בעיה בראיה אלא אם כן ייקחו את הילד לבדיקת עיניים.
שכיח לראות מצב שהילד רואה 6/6 בעין אחת ומתפקד מצוין ואילו העין השנייה עצלה/ חלשה וההורים אינם מודעים כלל לבעיה .
מומלץ לבדוק עיניים בילדים באופן תקופתי מספר פעמים בתחנות הבאות: בגיל שנה לערך , בסביבות גיל 3, בגיל 5 (לפני כיתה א ) ובהמשך בכל שנתיים לערך.
בדיקת עיניים בגיל 3-4 שנים חיונית לאבחון ולטיפול בעין עצלה ! לעולם אל תוותרו על בדיקת עיניים מקפת בהרחבת אישונים כולל בדיקת תשבורת (רפרקציה ) בילדים בגילאי 3-4 שנים !!! גילוי ליקוי ראייתי בגיל זה יאפשר מרווח זמן מספיק ארוך על מנת לטפל ולשפר את תפקודי הראיה לקראת כיתה א'.
הילד אינו נולד עם ראיה 6/6 ותפקודי הראיה מבשילים ומתפתחים באופן הדרגתי בעשור הראשון לחיים. המפתח להצלת הראייה בילדים הינו גילוי מוקדם וטיפול מוקדם במצבים של עין עצלה. אחרי גיל 10 המצב כבר בלתי הפיך והטיפולים בעין עצלה אינם אפקטיביים. חשוב מאד לבדוק ילדים מספר פעמים במהלך העשור הראשון לחייהם, על מנת לגלות ולטפל בזמן בעין העצלה. רק כך נוכל למנוע מצב שהילד יסבול במהלך כל ימי חייו מהפרעה תפקודית ובלתי הפיכה בראייה. לגילוי מאוחר של עין עצלה (אחרי גיל 10שנים ) יש השלכות מעשיות על המקצוע שהילד יבחר בעתיד ועל המשך תפקודו בחיים.
אני ממליץ לקחת את ילדכם לרופא מומחה ברפואת עיניים ילדים גם אם הילד עבר בהצלחה בדיקות סקר שונות (הנערכות בטיפת חלב , בגנים ובבתי הספר ע"י אופטומטריסט או אחות או טכנאי ). בדיקות הסקר חשובות אולם הן אינן תמיד מדויקות מספיק. לרופא עיניים ילדים יש סבלנות וניסיון רב בבדיקת ילדים והוא מבצע בדיקה מיוחדת ומקפת בהרחבת אישונים לגילוי ממצאים חולניים, שאינם ניתנים לגילוי בבדיקות הסקר הרגילות. הבדיקה עשויה לגלות ליקויי ראיה והפרעות סמויות בתשבורת, במיקוד הראיה או בקרקעית העין, אשר לא ניתנות לגילוי בבדיקות סקר, הנערכות באישונים צרים.
במקרים של כאבי ראש או חבלה ילדים נשלחים לבדיקת קרקעית העין בהרחבת אישונים (בקופ"ח או בבית חולים) במטרה לגלות בצקת בעצב הראיה או נזק חבלתי תוך עיני . בדיקה זו המכונה "בדיקת פונדוס" או "בדיקת קרקעית העין" נועדה אך ורק לגילוי מחלות בעצב הראיה או ברשתית והבודק אינו מבצע בדיקת תשבורת (רפרקציה) לגילוי ליקויי ראייה. בדיקת הקרקעית בהרחבת אישונים אינה מספקת! חשוב להגיע לבדיקת עיניים מקפת בהרחבת אישונים על ידי רופא עיניים ילדים. במסגרת הבדיקה הרופא יבדוק הן את קרקעית העין והן את התשבורת והוא עשוי לגלות ליקויי ראיה סמויים אשר מחייבים הרכבת משקפיים או הפרעות במיקוד הראיה המצריכות טיפול .
עין עצלה הינה מצב הפיך הניתן לריפוי מוחלט בילדות המוקדמת .הטיפול בעין העצלה דורש סבלנות, אולם התמדה והקפדה על ביצוע הוראות הרופא המטפל עשויים להביא להחלמה מלאה . בסוף תהליך הטיפול בעין העצלה ניתן להגיע לראיה 6/6 בכל עין וזו המתנה הכי משמעותית שאתם מסוגלים להעניק לילדכם . המתנה הזו תשמש אותו במהלך כל ימי חייו !!! בהצלחה !!!
בפרק זה מפורטים תמרורי אזהרה, כלומר תסמינים, סימנים ומצבים מיוחדים אשר עלולים לרמז על בעיה רפואית משמעותית/ מסוכנת ומחייבים פניה לבדיקה על ידי רופא עיניים ילדים בהקדם האפשרי!!!
קרניות גדולות ועכורות (לא שקופות), דמעת ורגישות לאור ביילוד או בתינוק קטן, הם סימנים שמרמזים על גלאוקומה מולדת ומחייבים פנייה דחופה לרופא עיניים ילדים.
אישון נורמלי הוא בדרך כלל בצבע שחור וכאשר מאירים אור בפנס על האישון ניתן לראות רפלקס אור אדום (שהוא ממצא תקין פיסיולוגי הנובע מהשתקפות של קרקעית העין ) . אם אישון אחד או שני האישונים של התינוק נראים לבנים יש לפנות בהקדם לבדיקת עיניים ולבירור . אישון לבן יכול להיות סימן למחלות שונות כגון: קטרקט, גידול תוך עיני (כגון רטינבלסטומה ), הפרדות רשתית , קולובומה נרחבת ברשתית, הצטלקות בזגוגית ועוד ועוד…
ברגע שמזהים סטייה של אחת מהעיניים לכיוון האף או האוזן או כלפי מעלה או מטה יש לפנות בהקדם לבדיקת עיניים. הופעה פתאומית של פזילה חדשה עלולה, במקרים נדירים, להוות סימן ראשון לבעיה נוירולוגית (כגון: גידול, דימום, או תהליכים פתולוגיים אחרים במוח או במערכת העצבים).
אישונים בלתי שווים יכולים להיות ממצא פיסיולוגי טבעי ויכולים גם לנבוע מבעיה מוחית או עינית ולכן הממצא מצריך בירור נוירואופתלמולוגי .
תנועות מהירות וקצביות של העיניים ללא יכולת התמקדות. ניסטגמוס יכול להיות ממצא מולד שאינו מסוכן , אולם קימים סוגי ניסטגמוס שונים שעלולים להעיד על בעיה משמעותית או מחלה במוח. ולכן בכל מקרה שמזהים ניסטגמוס מומלץ לגשת בהקדם לבירור.
רפלקס ההתמקדות מתפתח בשלושת החודשים הראשונים לחיים והתינוק לומד ליצור קשר עין ולהתמקד על פרצופים של בני אדם. אם בגיל חודשיים שלושה התינוק אינו יוצר קשר עין ואינו מתמקד יש לפנות לבדיקה ע"י רופא עיניים ילדים . הבירור עשוי לגלות שמדובר בהבשלה מאוחרת של הראיה אשר מחלימה ספונטנית, אולם לעיתים עלולים לגלות ממצא חולני משמעותי שמחייב טיפול.
עיניים תקינות אמורות לנוע בחופשיות וללא הגבלה בכל הכיווניים ( כלפי מעלה, מטה, ימינה, שמאלה ובאלכסונים.) אם מזהים הגבלה בתנועת העין בכיוון מסוים יש לגשת בהקדם לבדיקה כיוון שזה עלול לנבוע מתהליך חולני בעצבים או בשרירים או בארובת העין .
הפניית/ הטיית ראש מחייבת בירור כיוון שהתופעה עלולה לרמז על מצבים חולניים שונים כגון: פזילה , ליקויי ראיה (כגון אסטיגמטיזם ), ליקויי שמיעה ובעיות אורטופדיות בחוליות או בשרירי הצואר .
רגישות ניכרת לאור יכולה להיות תופעה פיסיולוגית נורמלית במיוחד בילדים בהירי עור ועיניים. מאידך, פוטופוביה יכולה להיות סימן למחלות משמעותיות כגון גלאוקומה מולדת, מומים מולדים כגון חסר מולד בהתפתחות הקשתית ,דלקות תוך עיניות ועוד.
ממצא זה עלול לרמז על חסימת דרכי דמעות מולדת בתינוקות או על דלקות אלרגיות או דלקות תוך עיניות.
אסימטריה במפתח העפעפיים עשויה להיות ממצא מולד חסר משמעות , אולם במקרים מסוימים צניחת העפעף עלולה להיגרם בשל בעיה בעצבוב העפעף או בשרירי העפעפיים , או בשל בעיה נוירולוגית כגון שיתוק של עצב קרניאלי שלישי או בשל תהליך חולני בארובת העין . צניחת עפעף משמעותית אשר מסתירה את ציר הראיה עלולה לגרום לעין עצלה ומחייבת ניתוח בגיל קטן .
