שתי עיניים נורמליות, אשר מביטות על חפץ מסוים, אמורות להיות מיושרות וממוקדות על אותה המטרה. פזילה מוגדרת כמצב שבו העיניים אינן ממוקדות ואחת מהעיניים סוטה פנימה (לכיוון האף ) או החוצה (לכיוון האוזן) או כלפי מעלה או מטה.
תינוקות נולדים עם מערכת ראיה שאינה בשלה. כושר הראיה והיכולת להתמקד (FIXATION REFLEX ) מתפתחים במהלך שלושת החודשים הראשונים לחיים. לכן פזילה רגעית (לא קבועה) שכיחה ונחשבת נורמלית בתינוקות וחולפת בדרך כלל לחלוטין עד גיל 3 חודשים לערך.
פזילה שמתמידה לאחר גיל שלושה / ארבעה חודשים מחייבת בדיקה ע"י רופא מומחה ברפואת עיניים ילדים.
מצב שבו עין אחת (או שתיהן) סוטה פנימה לכיוון האף (כלומר העיניים נראות קרובות מדי זו לזו ) .
מצב שבו עין אחת (או שתיהן ) סוטה החוצה לכיוון האוזן ( כלומר העיניים מתבדרות ונראות רחוקות מדי זו מזו )
מצב שבו עין אחת סוטה כלפי מעלה (לכיוון הגבה ) נקרא היפרטרופיה ואילו מצב שבו העין בורחת כלפי מטה לכיוון העפעף התחתון נקרא היפוטרופיה.
במקרים רבים הגורם לפזילה הינו מרכזי כלומר קיימת בעיה במוח והוא אינו נותן את הפקודות הנכונות לתאום כיווץ השרירים בין שתי העיניים. בחלק מהמקרים יש סיפור משפחתי של פזילה כלומר מדובר בגורם גנטי.
פזילות עלולות להיגרם כתוצאה מחולשה או שיתוק של אחד או יותר מהעצבים אשר מעבירים את פקודת הכיווץ אל שרירי העיניים.
שיתוקים של עצבים קרניאליים, אשר מפעילים את שרירי העיניים, יכולים להיגרם מסיבות שונות כגון: זיהומים, דלקות, גידולים ועוד.
פזילות יכולות להיגרם גם בשל פגיעה בגידים או בשרירי העיניים משנית לחבלות או דלקות בשרירים.
טיפולים שמרניים בפזילה כוללים הרכבת משקפיים ושימוש ברטייה לכיסוי "העין הטובה" שאינה פוזלת על מנת לשפר את חדות הראיה ב"עין החלשה" הפוזלת. טיפולים אורטופטיים, הכוללים שימוש בתרגילי עיניים, עשויים להיות יעילים בסוגים מסוימים של פזילה מסוג EXOTROPIA.
בהתאם לסוג הפזילה וחומרתה הרופא עשוי להציע טיפולים ניתוחיים שנועדו להחלשה או לחיזוק שרירי העיניים.
ניתן לאבחן ולטפל בהפרעות ראייה בילדים בכל גיל. קיימים ליקויי ראיה מולדים שהם לרוב על רקע גנטי וישנם ליקויי ראיה נרכשים, המתפתחים בגיל הילדות . ילדים קטנים לרוב אינם מתלוננים על הפרעה בראייה בגלל שהם אינם מודעים לה. גם ההורים לא תמיד יכולים להבחין בבעיה כלשהי (בעין אחת או בשתיהן) כיוון שהילדים עשויים לתפקד כרגיל ואין שום סימנים חיצוניים מחשידים. מכאן ניתן להבין שלהורים יש תפקיד מכריע במעקב אחר התפתחות הראיה של ילדיהם ועליהם להיות אקטיביים ולהביא את הילדים לבדיקות עיניים תקופתיות.
אני ממליץ להגיע עם הילד לרופא, שמומחה ברפואת עיניים ילדים, לשם בדיקת עיניים מקפת (שכוללת הרחבת אישונים) בגיל שנה, ושוב בסביבות גיל שלוש שנים וכן בגיל חמש שנים ובהמשך בכל שנתיים לערך.
זהו מצב שעלול לגרום להפרעה בראיה הן במבט לרחוק והן במבט לקרוב ומצריך תיקון במשקפי פלוס (עדשות מגדילות ) . רוחק ראיה של עד 3+ דיופטר נחשב תקין בילדים ואינו מצריך הרכבת משקפיים . רוחק ראיה משמעותי מעל 4+ עלול לגרום להפרעה בראייה , לעין עצלה ואף לפזילה ומצריך מתן תיקון אופטי (כלומר הרכבת משקפיים ).
זהו מצב שמתבטא בליקוי בראיה במבט למרחוק ומצריך תיקון בעדשת מינוס (עדשה מקטנת). קיימים גורמי סיכון להתפתחות קוצר ראיה בילדים כגון : גנטיקה (סיפור משפחתי של קוצר ראיה אצל ההורים ), פגות, קריאה מרובה או עבודה ממושכת מול מסכים (כגון טלפונים ניידים, מחשבים וטבלטים).
בעקבות מחקרים רבים שנערכו ברחבי העולם גובשו ההמלצות הבאות שמטרתן למנוע התפתחות של קוצר ראיה בילדים ולהאט את קצב התקדמות קוצר ראיה שכבר התפתח:
זהו מצב שגורם לעיוות של התמונה ומצריך תיקון בעדשה אופטית (תיקון צילינדר הניתן בזווית מסוימת) . אסטיגמטיזם יכול להופיע לבד או להיות נלווה לרוחק ראיה או לקוצר ראיה . במקרים של אסטיגמטיזם גבוה או עליה מהירה מדי בקצב התקדמות האסטיגמטיזם, מומלץ לבצע בדיקת מיפוי קרניות ,על מנת לשלול התפתחות מחלה שנקראת קרטוקונוס ואשר מתבטאת בעיוות מבנה הקרנית ועלולה לגרום לפגיעה משמעותית בראיה . כיום קיימות שיטות טיפול חדשניות ויעילות בקרטוקונוס.
הטיפול הנפוץ ביותר הינו הרכבת משקפיים , אולם קיימות אפשרויות טיפול נוספות כגון עדשות מגע , עדשות לילה ועוד .הילדים ממשיכים לגדול וגם הליקויים בראייה דינמיים ומשתנים לאורך השנים.
לכן גם לאחר שאובחן ליקוי בראיה וניתן טיפול במשקפיים או בעדשות מגע, מומלץ להמשיך מעקב ולהתמיד להגיע עם הילד לבדיקות עיניים תקופתיות בתדירות של כל חצי שנה .
תינוקות אינם נולדים עם ראיה 6/6 . ראייה תקינה מתפתחת בילדים מיום הלידה ועד גיל 10 שנים .עין עצלה היא מצב שהראיה (בעין אחת או בשתיהן) אינה מתפתחת באופן תקין בעשור הראשון לחיים.
המונח "עין עצלה " מוגדר כמצב של חדות ראייה ירודה (תפקודי ראייה ירודים) בעין אחת או בשתיהן ואשר ניתן לריפוי מלא אך ורק אם יטופל נכון בגיל הילדות.
ניסיון לטפל אחרי גיל 9-10 בדרך כלל אינו יעיל והילד עלול להישאר לנצח עם "עין עצלה ". כלומר אם בשנים הראשונות לחיים לא מאבחנים ולא מטפלים נכון בעין העצלה , הילד ימשיך לסבול מהפרעה תפקודית בלתי הפיכה בראייה במשך כל ימי חייו.
עין עצלה היא הסיבה הכי שכיחה לראייה לקויה בקרב ילדים וצעירים בוגרים ושכיחותה הכללית באוכלוסיה נעה בין 2.5% לבין 5% .
לדוגמא אם ילד פוזל בעין ימין , ומעדיף להשתמש בעין שמאל –העין הימנית תהפוך להיות עצלה וחדות הראיה בעין הימנית הפוזלת תהיה גרועה יותר בהשוואה לעין השמאלית.
באופן נורמלי שתי תמונות דומות מעין ימין ומעין שמאל זורמות למוח, אשר ממזג את שתיהן לתמונה אחת תלת- ממדית. במצב של פזילה המוח מקבל תמונה שונה מכל עין ולכן על מנת להימנע מראייה כפולה, המוח בוחר להתעלם מהמידע הראייתי המגיע מהעין הפוזלת.
עין עצלה עלולה להתפתח במצבים שמצריכים הרכבת משקפיים כגון רוחק ראיה גבוה (HIGH HYPERMETROPIA ), קוצר ראיה גבוה ( HIGH MYOPIA ) או צילינדר משמעותי (HIGH ASTIGMATISM ).
עין עצלה תתפתח במקרים שהעיניים אינן סימטריות וקיים הבדל של דיופטר אחד או יותר בין מספר המשקפיים בעין אחת לבין המספר בעין השנייה.
עין עצלה מתפתחת במקרים שקיימת הפרעה במעבר של המידע הראייתי (של התמונה ) מהקרנית אל הרשתית ומשם אל מרכז הראייה במוח . לדוגמא עין עצלה יכולה להיגרם במצבים כגון צניחת עפעף משמעותית, צלקת או עכירות בקרנית או עכירות בעדשה (קטרקט ). במצבים אלה קיימת חסימה במעבר התקין של התמונה מהעין אל המוח .
על מנת לאבחן עין עצלה מומלץ לגשת לרופא מומחה בעיניים ילדים, אשר יבצע בדיקת עיניים מורחבת שכוללת בדיקת מיקוד ראיה ובדיקת תשבורת וקרקעית העין בהרחבת אישונים.
אני ממליץ לערוך בדיקת עיניים בכל ילד בשנות חייו הראשונות מספר פעמים: בגיל שנה לערך, בגיל שלוש ובגיל חמש שנים.
מומלץ לגשת לבדיקת עיניים מקפת כבר בגיל 3-4 חודשים במקרים של סיפור משפחתי של עין עצלה או ליקויים משמעותיים בראייה, או אם ההורים חושדים שהתינוק פוזל או אינו ממקד ראייה, או אינו יוצר קשר עין.
הטיפול בבעיה תלוי בגורם לעין העצלה . לדוגמא: במצבים של חסך ראייתי בגלל קטרקט מולד יש לשקול טיפול ניתוחי (בהתאם לחומרת העכירות בעדשה). דוגמא נוספת היא ניתוח לתיקון של צניחת עפעף הגורמת לחסימת ציר הראיה.
יש לתת תיקון אופטי נכון במשקפיים במקרים של הפרעה משמעותית בתשבורת כגון רוחק ראיה גבוה, קוצר ראיה גבוה או אסטיגמטיזם משמעותי. במקרה של הבדל משמעותי בתשבורת בין עין ימין לעין שמאל יש לרשום משקפיים לשם תיקון האנאיזומטרופיה (הפער בין העיניים).
אחד מהטיפולים הכי אפקטיביים בעין עצלה הינו כיסוי "העין הטובה" עם רטייה למשך זמן קצוב (החל מחצי שעה ועד מספר שעות ביום ). השימוש ברטייה "מכריח" את מרכז הראיה במוח לקבל ולעבד את המידע הראייתי המגיע מהעין העצלה.
טיפול בטיפות עיניים אטרופין המוזלפות לעין " הטובה " עשוי להוות תחליף לשימוש ברטייה. אפשרות נוספת היא שימוש במשקפיים אלקטרוניים מיוחדים המצוידים במסך LCD הנדלק ונכבה לסירוגין . כעת נמצאות במחקר שיטות נוספות חדשניות לטיפול בינוקולרי בעין עצלה.
איבחון וטיפול מוקדם בעין העצלה וכן התמדה והקפדה על הוראות הרופא המטפל, יביאו להחלמה מלאה וחדות הראיה בעין העצלה עשויה להשתפר לכדי 6/6 !!!
הופעה של אודם חריג בעין אחת או בשתיהן מחייבת התייחסות של ההורים ומצריכה פנייה לבדיקה על ידי רופא עיניים מומחה.
דלקות עיניים מידבקות שכיחות בילדים ויכולות להיגרם עקב זיהום בחיידקים או בווירוסים . הדלקת מתבטאת לרוב באודם ניכר, הפרשות , דמעת , נפיחות של העפעפיים , צריבה ואי נוחות. פעמים רבות דלקות העיניים נלוות למחלות גופניות רב-מערכתיות כגון מחלות זיהומיות בילדים ,מחלות חום והצטננות . סימנים כגון דמעת , דלקות, אודם והפרשות בעיניים בתינוקות יכולים להיגרם עקב חסימת דרכי דמעות מולדת , אשר מצריכה אבחון וטיפול ספציפי.
מומלץ לגשת לבדיקה ע"י רופא עיניים ילדים אשר יכול להבדיל בין הסוגים השונים של דלקות העיניים ולהמליץ על הטיפול הנכון ביותר שעשוי לכלול משחות, טיפות אנטיביוטיות , תכשירים אנטיווירליים ו/או תחליפי דמעות . חשוב שהאבחנה תעשה על ידי רופא עיניים מומחה שמשתמש במיקרוסקופ ספציפי (מנורת סדק ).
נתקלתי פעמים רבות בילדים שקבלו טיפות עיניים סטרואידליות מרופא הילדים. מדובר בתופעה מסוכנת לדעתי, כיוון שאין ביכולתו של רופא הילדים לאבחן במדויק את הגורם לדלקת. מתן של סטרואידים בדלקת שנגרמה על ידי ווירוס הרפס לדוגמא עלול לגרום נזק לעיניים ופגיעה בראייה.
דלקות עיניים אלרגיות שכיחות בילדים ואינן מידבקות! הדלקות יכולות להופיע לראשונה בכל גיל אולם הן מתפרצות בשכיחות גבוהה בגילאים שלוש ארבע שנים.
הגורמים העיקריים לאלרגיה הינם אבק וכן אבקנים כתוצאה מפריחה בעונת האביב בחודשים מרץ אפריל ובסתיו.
הילדים מתלוננים על תסמינים כגון: גרד בעיניים, צריבה ,כאב, ורגישות לאור. ההורים בדרך כלל מבחינים בסימנים כגון: אודם ניכר בעיניים , הפרשות, מיצמוצים תכופים, נפיחות עפעפיים, עצימת עיניים ובמקרים קשים גם פוטופוביה. דלקת עיניים אלרגית ממושכת המכונה "אביבית" ( VERNAL CONJUNCTIVITIS ) הינה דלקת עיניים כרונית המתאפיינת בהתלקחויות , נמשכת לאורך כל גיל הילדות וחולפת לרוב בסוף גיל ההתבגרות. במקרים קשים הדלקת האביבית עלולה לגרום הפרעות תיפקודיות וסבל ניכר בקרב הילדים והורים רבים חשים תסכול בגלל שמדובר במחלה כרונית ממושכת וקשה לטיפול. במקרים קשים ,שאינם מטופלים נכון, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לראיה עקב סיבוכים כגון כיב בקרנית, קרטוקונוס (משנית לשפשוף כרוני של העיניים) והצטלקות בקרנית.
הטיפול בדלקת האביבית כולל שימוש בטיפות עיניים אנטיאלרגיות (כגון אופטילסט , כרומולין ואחרים ), טיפות עיניים סטרואידליות ותכשירים של דמעות מלאכותיות (כגון הילו קומוד , הילו ג'ל ועוד). במקרים חמורים מושגת שליטה על המחלה רק בעזרת טיפות עיניים חזקות יותר (כגון טקרולימוס /פרוטופטיק או ציקלוספורין ) הפועלות לדיכוי התגובה החיסונית.
ברצוני להדגיש שאני ממליץ להורים המתמודדים עם המחלה להקפיד להגיע עם הילד לרופא עיניים ילדים לשם מעקב ובדיקות עיניים תקופתיות- כיוון שהרופא משנה את הטיפול בהתאם לחומרת המחלה. יש להתמיד ולקחת באופן קבוע ורציף את הטיפול האנטיאלרגי הבסיסי (לדוגמא טיפות עיניים אופטילסט ) ובעת התלקחות מגבירים מינון או משנים תרופות בהתאם להנחיות הרופא.
מומלץ להורים להימנע משימוש ממושך ורציף בתכשירי עיניים סטרואידליים, הניתנים ללא פיקוח של רופא עיניים ילדים, בשל סכנה של תופעות לוואי כגון קטרקט וגלאוקומה, שעלולים לגרום לפגיעה ולנזק בלתי הפיך בעיניים ובראייה !
